אני. אתה. אנחנו.
אחת לכמה שנים אני משתתפת בהקמה של קבוצת חשיבה ופעולה. זה מתחיל כשאנחנו מגלים לפתע איזה צורך דחוף, מתכנסים, מדברים ומתחילים לזוז קדימה. זה תמיד מאתגר מאד, אבל גם סוחף ומלא משמעות. במעלה הדרך מעמיקים היכרות, מלבנים סוגיות ומתלהבים מן האפשרות לבנות משהו חדש.
הנה קטע קצר נהדר שמתאר את תמצית העניין הזה- א.ד גורדון אצל אהרל'ה פוקס:
״אני אינני מעמיד את מפעלנו הלאומי והאנושי על הצורה, איזו שתהיה. בעיני טובות כל הצורות: קבוצה, קבוצה גדולה, מושב עובדים, קואופרטיב, קומונה – אם יהיה בהן תוכן אנושי. ואם לא – אף אחת מהן לא תועיל...
כללו של דבר:
אם בקבוצה אתם רוצים או באיזו צורה שהיא, אל תראו בצורה מין חבית, שאתם נכבשים בה, נתמכים איש ברעהו כדגים מלוחים, ובזה אתם מסודרים יפה. בני אדם אינם דגים מלוחים ואין לסדרם בחבית סידור של קיימא. בני אדם יש בהם תנועה וחיים ועולם מלא״
הנה קטע קצר נהדר שמתאר את תמצית העניין הזה- א.ד גורדון אצל אהרל'ה פוקס:
״אני אינני מעמיד את מפעלנו הלאומי והאנושי על הצורה, איזו שתהיה. בעיני טובות כל הצורות: קבוצה, קבוצה גדולה, מושב עובדים, קואופרטיב, קומונה – אם יהיה בהן תוכן אנושי. ואם לא – אף אחת מהן לא תועיל...
כללו של דבר:
אם בקבוצה אתם רוצים או באיזו צורה שהיא, אל תראו בצורה מין חבית, שאתם נכבשים בה, נתמכים איש ברעהו כדגים מלוחים, ובזה אתם מסודרים יפה. בני אדם אינם דגים מלוחים ואין לסדרם בחבית סידור של קיימא. בני אדם יש בהם תנועה וחיים ועולם מלא״
תגובות
הוסף רשומת תגובה