מאחורי הגדר

הערב ביליתי כמה שעות טובות של שמחה ביצירת עבודה מיוחדת לתלמידי י"א של תיכון פארק המדע. זה היה נהדר. ללמד זה תמיד גם ללמוד. סקרנית מאד לראות מה יקרה עם כל הטוב הזה מחר בשעה שמונה בבוקר.

קריאה צמודה ופעילה בנובלה מאחורי הגדר / חיים נחמן ביאליק

סיכום, עיבוד ותובנות: יעל גוראון 

במרכז הנובלה "מאחורי הגדר" ניצבת דמותו של נח נער יהודי מתבגר. בקריאה צמודה זו (לאחר שקראנו את הסיפור יחד בכיתה) נכיר מקרוב את האופן שבו מתואר ומעוצב תהליך התבגרותו של נח ואת הביקורת החברתית העולה ממנו. העזרו בסיפור וענו על השאלות המשולבות בסיכום היצירה.

האקספוזיציה

שני הפרקים הראשונים בנובלה הם פרקי אקספוזיציה בהם מתוארת השכונה בה גר נח עם הוריו; זוהי שכונה שהייתה בעברה יישוב של גויים, עד שבאו היהודים והשתלטו עליה בהדרגה, תוך שהגויים נדחקים לשדות המרוחקים. השכונה התרוקנה מגויים, פרט לגויה שקוריפינשטשיכא המסרבת לצאת משם. באקספוזיציה מתוארים עולם היהודים ועולם הגויים ובתוכם שני בתי השכנים; הבית של שקוריפינשטשיכא והבית של חנינא ליפא וציפא לאה - הוריו של נח.

הציגו מתוך האקספוזיציה את ההבדלים בין הבתים ובין חצרות הבתים:

בית וחצר שקוריפנשטיכא	בית וחצר חנינה ליפא וציפה לאה

לאקספוזיציה (פתיחה) תפקיד חשוב, היא מהווה רקע לסיפור, מציגה את המקום והזמן שבהם מתרחשת העלילה ויוצרת אווירה. בפתיחה זו מוצגים בפנינו שני עולמות שונים המיוצגים על ידי הדמויות המרכזיות. הפתיחה מאופיינת במלאות ריאליסטית: ריבוי התיאורים מוחשי מאד, ומפעיל את החושים. הדגש הוא על תיאור המרחב הפיזי בעבר ובהווה ועל ניגוד בולט בין הגויים והיהודים. התמונה בפתיחה עוברת מהכלל אל הפרט; מתיאור מרחב החיים, לתיאור שני בתים, ובתוכם שתי משפחות.

המספר מציג את שני העולמות באופן מנוגד ורווי שנאה; הדירה של שקוריפינשטיכא כאשר חלונותיה פונים לכיוון החצר ואילו אחורי הדירה (רמיזה לאחוריים של אדם) כלפי רשות רבים, הבית כמו מתגרה: "יהודים, הריני הופך פרצופי מכם וראיתם את אחורי..". העולם היהודי  מוצג באור שלילי ודוחה: מריטת הנוצות מהעופות ומנהגי הכשרות למיניהם מתוארים כמוזרים, מגוחכים ושנואים; הבית היהודי מוצג כקר, מלוכלך, שמרני, קולני ומסריח. ביתה של הגויה מואר באור חיובי יחסית; הוא קשור בטבע יש בו גן ועצי פרי, צמחיה, ירק ומרחבים. הניגוד מתחדד מאד כאשר סמוך לגן של שקוריפינשטיכא שהוא סמל הטבע של הגויים, נמצא בית המדרש עם קולות הלימוד והתפילה היהודיים. התיאור המנוגד הזה מאפשר להבין בהמשך את המשיכה של נח לעולם הזר, השונה הקורן והצבעוני, וגם מדגיש את השוני בין העולמות אשר למעשה עולם לא יוכלו להיפגש.

בין שני השכנים מתפתחים יחסי שנאה ומריבה מתמדת. מצאו ציטוטים בפרק ב' שמעידים על הזרות, ליבוי השנאה והיחסים הקשים בין השכנים:

1.

2.

3.

4.

5.

v  האקספוזיציה בסיפור פורשת בפנינו ניגוד בין שני עולמות חברתיים. כיצד מתאים הניגוד הזה לשמו של הסיפור ולהתרחשויות שעוד יבואו בהמשך העלילה?

גוף הסיפור: ניגודים ודימיון / הפרדה וקשר

כבר באקספוזיציה על אף הניגוד הברור ישנם רמזים לקשר ולדמיון בין שני העולמות. הבתים של השכנים מתוארים כבני זוג העומדים כתף אל כתף. המשותף לגוייה וליהודים זו השנאה על גילויה השונים, וההתנהגות הדומה בשעת זעם; "עזים ומרי נפש כנמרים שכולים מתגלים פתאם שני השונאים זה לעומת זה". הפרק השלישי, מתאר בפנינו את הקשר המרכזי בין העולמות, הקשר שנרקם בין שני הילדים נח ומרינקא. מרינקא מציצה מבעד לסדק שבגדר. ראשית העיניים של נח ושלה נפגשות, ולאחר מכן נוצרת שיחה בין השניים. עד מהרה הם מתוודעים זה לזה וממשיכים להיפגש. נח בן טיפוחים יחיד להוריו, לומד לדעת שמארינקא היא אסופית, מוכה הנידונה ללון בחצר. הקשר ביניהם מזכיר סיפור אהבה אחר- רומאו ויוליה- שבו ההורים שונאים, אבל הילדים אוהבים. התיאור הראשוני שנמסר על הילדים מציג את מרינקא כבוגרת, מפותחת ובעלת איברים נאים. כל נערי השכונה מתבוננים בה. למארינקא יופי נוצרי מובהק, היא זהובת שיער, בהירה וסמוקת לחיים. לעומתה, נח מצטייר כילדותי, נמרץ ומלא חיים. תלתליו שחורים כמו זפת. תחילה הקשר ביניהם תמים ומלא סקרנות של שני ילדים זרים. בפרקים ד'-ה' אנו רואים כיצד מתפתח ביניהם קשר חם וקרוב; ראשיתו בהתלהבות הדדית של פגישה וקרבה למרות ההבדלים והמרחק בין העולמות. ההתלהבות וההתרגשות מלווה תדיר בפחד מהוריהם. בתוך השותפות והקרבה הנרקמת ביניהם, צצות מידי פעם עדויות להבדל באורח החיים בין הגויים והיהודים. כאן נבנה ניגוד נוסף ומרכזי בסיפור; הניגוד בין עולם הילדים ועולם המבוגרים. על רקע הפחד מהמבוגרים יש בין נח ומארינקא שותפות עמוקה; מרינקא מרחמת על נח כאשר הוריו צועקים עליו, ונח לא יכול לשאת את העובדה שהדודה מכה את מרינקא. מרינקא מביאה לנח תפוחים ואגסים, והוא מביא לה ולשקוריפין מתבשילי אמו. שני הילדים רוצים להעניק אושר ושפע זה לזה. מילדות לנערות הקשר מתפתח: בהדרגה נולדת אהבה בין השניים, מתעוררת תשוקה ומתחזקת המשיכה המינית. הסיפור רווי תיאורים של טבע ושל בני אדם. התיאורים של בני האדם בסיפור הם תיאורים מעולם החי, ואילו תיאורים רבים של הטבע והדומם הם תיאורים אנושיים וחושניים.

מצאו חמש דוגמאות מן הפרקים השונים לתיאור חפצים או מקומות בדרך של האנשה

1.

2.

3.

4.

5.

מצאו שלוש דוגמאות בהן מתוארים נח ומארינקא המתבגרים בדרך של תיאורי טבע או חי- מתפרץ וחושני:

נח	מארינקא
1.	1.
2.	2.
3.	3.

v  במה תורם ניגוד זה בין תיאורי טבע בדרך אנושית, ותיאורים אנשים כבעלי חיים לעיצוב משמעות הסיפור?

סיפור האהבה הולך ומתעצם ואנו מבחינים שתיאורי הטבע מקבילים לו; תחילת הקשר בתמונת הזריעה; נח זורע זרעים, ומרינקא אומרת לו שהזרעים לא יצמחו והוא שותל לחינם כי "אין שמש בסימטה". מרינקא, בשלב זה, מצטיירת כמציאותית ואילו נח כחולם חלומות. אפשר לראות בזה רמז מטרים לכך שהאהבה כמו הזרעים חסרת סיכוי. במשחקים המשותפים שלהם בקרפף ובגן הם מתקרבים עוד. מרינקא זורקת לנח מפירות הגן. נח מגלה את הקרפף שמושך אותו אך גם מאיים עליו. בשלב הראשוני התפוחים לבנים והאגסים צהובים ו"הם רחוקים" ומיד אחר כך גם מרינקא מתוארת כרחוקה ובלתי מושגת. כאשר נח מנסה לפרוץ את הגדר ולא מצליח; הוא מניח את התפוחים בצד עד שתגיע שעתם, ולמעשה כך גם לגבי האהבה - עד שתגיע שעתה. מרינקא הילדה שוכבת על האדמה והשיחים מסתירים אותה. נח מעיר אותה בנשיקה הוא מרגיש שהוא נמשך אליה כמי שנמשך לאדמה. ימי הגשם מרחיקים בין השניים ואילו ימי האביב מקרבים ביניהם. ההורים שולחים את נח לחדר וזו עוד סיבה זמנית להתרחקות נח ממרינקא; אך זו התרחקות זמנית בלבד ונח ומרינקא חוזרים לבלות יחדיו; סיטואציה סימלית נוספת שבה הטבע מסמל את מערכת היחסים היא רצונו של נח להיכנס אל הגן ולקבל ממרינקא "הכל".

בפרק ה' מתואר מרחב חדש מחוץ לתחום, זהו הקרפף, שומם ורחב-ידיים, עולם חשאי ומסתורי. יש בו מקשאות ומדלעות, מגיעים אליו כמו לתוך מבוך או דרך סודית, דרך משעול צר, דרך פרצה. בחורף הוא מכוסה שלגים ובקיץ מתחוללת בו "פריה ורביה חשאית" של גידולי-בר. הקרפף נראה כחלום וממנו נשקף הגן אשר מלא בפירות, אגסי-בר ותפוחים. המספר מציין שמי שהגיע לשם היתה "תוקפת אותו אימה מתוקה של ייחוד", ו"יש בקרפף כוח טמיר, מאיים ומושך" הקרפף הוא מקום של יצרים, של פריה ורביה, של טבע ושל מוות. זהו מרחב אירוטי שיש בו תשוקה וגם סכנה של איבוד שליטה. החופש הטוטאלי בקרפף, הטבע הגולמי והיצרי, מושכים את נח ומאיימים עליו. הקרפף הוא המקום שבו מתאפשר שוב ושוב המפגש הפיזי של נח ומארינקא ללא מחיצות ומחוץ לפיקוח החברתי. בפרק זה מתוארת גם כניסתו של נח לגן ולחצר מקום הלינה של מארינקא בקיץ. העצים בגן רבים והפריחה בעיצומה ונח משחק בגן כשיכור, ממלא את ידיו וכסיו בעזרתה של מארינקא מלוא חופניים תפוחים. מתמלא אושר ומביט על העולם שממנו הוא בא- מבחוץ- מהצד השני:

"וּבאחד מן הימים האלה הכניסה מארינקא את נֹח גם לַחֲצֵרָהּ. את הדבר הזה עשתה בזהירות גדולה, מתוך יראה שבלב. ברגע הראשון לכניסה ראה נח את עצמו כמי שבא לתוך אויר אחר. אחר כך רץ מיד אל הֻארְוָה, שחציה מאבוס לחזירים, לראות את גוצי. לצערו, נמצאת האֻרוה נעולה, והציץ לתוכה דרך סדק. ריח חריף של זבל חם עלה באפו. וכשהבחינה עינו בתוך האפלולית את הסוס הקטן העומד על אבוסו ולועס – לא יכול עוד לזוז משם: "אוי, אוי,,, גוציניו" – התחטא בקול חנינה כשהוא עומד וּמציץ. מן האֻרוה נִגש בחשאי, על ראשי אצבעותיו, אל אחד מסדקי הגדר והציץ דרך בו לחצַר אביו. הדבר נראָה לו משונה, שהוא עומד כאן מצד זה בַּחֲצַר הגויה וּמציץ לתוך חצַר אבא. אִלו ידעו אבא ואמא בדבר!... חצר אבא וכל מה שבתוכה – אף הם נראים לו עתה דרך הסדק בפנים חדשות. גָּוֶן אחר וסדר אחר – הכל מהופך משהיה."

אמצעים נוספים לעיצוב סיפור אהבה הם האיזכורים הרבים לסיפור גן עדן הנקשרים גם לגן של ביתה של מארינקא, לתפוחים, לשיחה אודות הנחש, לנעלם טמיר (רמז לאלוהים) כל אלה מזכירים את הפיתוי שבסיפור גן העדן.

v  מוטיב הגן הוא מוטיב מרכזי בסיפור. תארו כיצד מעוצב מוטיב זה, וכיצד הוא מתמפתח לאורך הנובלה. הסבירו מהי תרומתו לסיפור.

בפרקים הבאים נח הולך ונעשה נער בשל ורגש של חברות שהיה בו כלפי מרינקא מתחלף בתאווה ובחשק מיני; זהו שלב שנח כבר יודע מהי אסופית ומהו מעמדה של מרינקא ולמרות רצונו לשכוח אותה הוא לא מצליח להתגבר על ייצרו מרינקא אף היא בשלה ומשדרת דו משמעות: מצד אחד, היא מתחמקת ומצד שני ה"לא" שלה אינו משכנע.

v  תארו את התפתחות היחסים בין נח ומארינקא והסבירו כיצד התפתחות זו בונה את משמעות היצירה.

מרידה במוסכמות: נח אינו נח לבריות ואינו מתאים לעולם היהודי

בפרקים ו'-ז'-ח' מתוארים הניסיונות לחנך את נח ולהכניס אותו ללימוד בחדר. בפרקים אלה מתברר שסיפור החניכה של נח ליהדות ולחברה היהודית הוא נושא משמעותי לסיפור; העולם היהודי לא מתאים לנח. הוא נמשך אל עולם הגויים ואל מארינקא. נח מוכן אף לספוג מכות, דחייה חברתית ובדידות ובלבד שימשיך לנהוג כרצונו. הוא מורד לא רק בהוריו אלא גם במוסכמות העולם היהודי. בפרקים הבאים נח מתייחד עם מרינקא, מספר לה שאינו מקיים מצוות, ומתראה עמה דווקא במועדים יהודיים ובשבת: "עומד אבא בקפוטה ובכובע של שבת …והוא, פושע ישראל, מוטל בשעה זו מאחורי איזו גדר ואורב ל"שיקצה"…".

חניכתו של נח בעולם היהודי במפגש עם הלימוד והמצוות

פרק	דמות/ אירוע	חלקו בעלילה ומשמעותו
ו'	המלמד ראובן הירש	אכזר ונלעג, מלקה את תלמידיו. נח ברח בשל מכותיו. ציפא לאה רודפת אותו והוא מוצא מקלט בבית הכסא. תלמידיו נהנים לספר לו שעדיין לא חלפה הסכנה ולראותו רועד מפחד.
ז'	הרבי המנמם	לכאורה מקל בלימוד, אבל למעשה עצלן. מנמנם רוב הזמן  והתלמידים מנצלים זאת ומתעללים בו. נח טועה בקריאה וכולם לועגים לו. הרבי מכה את נח ונח מכה אותו בחזרה, ונמלט.
ח'	מלמד צעיר זללן	אברך המשי המכונה גרוגרת. צעיר בלתי מנוסה בהוראה שנמשך בעיקר אחרי המאכלים של ציפה לאה. באחד הלילות משתוקק ליחסי מין והולך לנסות לקיים יחסי מין עם המשרתת. היא מסלקת אותו והוא ניצב בחצי הלילה בתחתוניו, באמצע הבית, כשלחיו לוהטת מן הסטירה שסטרה לו.
ח'	חנינה ליפא	באין ברירה בבר המצווה האב מצטרף לשורת המלמדים: טורח בעזרת השכנים להניח תפילין על זרועות הבן, אך המלאכה אינה קלה עבורו. הוא מתואר כגס ובהמי וכמי שאינו מיומן בכך. נח גם הוא נראה כחמור בשעה שחובשים עליו רתמה.
ח'	מאטי פונפי	טקס בר המצווה מתואר כאירוע בבית מרזח. זהו מעמד דוחה ובלתי חגיגי שהכל בו זוללים, סובאים (שותים לשכרה) ומזיעים. נח נותר בתום האירוע עם השאלה הגסה של מאטי פונפי המאנפף: "מבקש אנתה אנשה?"

פרקים ז'-ח'-ט'-י' מתארים את האופנים השונים שבהם נח מתרחק מהעולם היהודי אבל גם קשור אליו בעל כורחו.

בפרקים אלה נח מתבגר. הוא מתמודד עם הצד היפה והנעים של אהבה ותשוקה מינית וגם עם הצד החייתי והקשה של תשוקה חייתית, בדידות וכמיהה. מתח זה סופו שיוכרע לאחד משני הצדדים.

ניכר שככל שנח מתבגר יחסו לאנשים סביבו ולבסוף גם למארינקא מתעוות ומתכער.

העתיקו (מפרקים שונים בסיפור) שבעה תיאורים/ ציטוטים שמבטאים את המרד של נח, את היסודות האלימים שמתגלים אצלו ואת השינוי שחל בו עם התבגרותו:

1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.

v  על פי הנובלה מאחורי הגדר באיזו מידה חופשי האדם לבחור את דרכו בחייו? נמקו קביעתכם תוך תיאור אישיותן ומהלך חייהן של שתי הדמויות המרכזיות.

 

ביקורת חברתית

"מאחורי הגדר" היא נובלת חניכה של נער בחברה יהודית בגולה; ניסיון למרוד במוסכמות העולם היהודי, התמודדות עם חוויות מעצבות, ולבסוף השתלבות בתרבות ובחברה של עולם המבוגרים. ההשתלבות כאן מתוארת זוהי ביקורת חברתית נוקבת משום שההתבגרות והחיברות מתוארת כירידה בסולם האנושי. בעוד הילדות היא זמן של דאגה, חמלה אנושית, אהבה טבעית וחברות, סיום תהליך ההתבגרות הוא בנישואין שמסמלים כניסה  לחברה בהמית ובלתי מוסרית.

הז'אנר של הנובלה ברובו ריאליסטי. הריאלזם מתבטא בעיצוב מציאות מלאה וברורה שניתן לזהותה כמתארת עולם מוכר לנו. התיאורים מרובי פרטים, ומובא לקורא/ת עיצוב מפורט של יחסים בין אנשים, בצורה שמתסברת כהגיונית ומציאותית. לסיפור שני נושאים מרכזיים שמתגלים לנו דרך סיפור ההתבגרות והחניכה של נח הנער היהודי: האחד הוא התבגרות בתוך סיפור אהבה בלתי אפשרי ובו גילויים של רגשות עזים אהבה ומיניות בגיל ההתבגרות, והשני הוא ביקורת חברתית נוקבת על הנורמות של החברה היהודית של זמנו המתבטאים באופן שבו היהודים מתנהגים אל הגויים, אל הטבע, אל הלימוד ואל האפשרות לאהבה מחוץ לגדרות הקהילה היהודית.  

סיום הסיפור חד וכואב. בסופו של דבר - נח חוזר לתלם ועושה בדיוק את מה שמצפים ממנו הוריו והחברה היהודית.

הדגימו מתוך הסיפור את האופן שבו היהודים מתנהגים בכל אחד מהתחומים הבאים:

יחסם לטבע:

יחסם לגויים:

יחסם אל הלימוד:

יחסם לטקס בר המצווה:

יחסם לאהבה בין נח למארינקא:

כותרת הסיפור

לכותרת יש משמעות הנבנית לאורך הסיפור כולו, הגדר חוצצת בין שני העולמות. ההטיה של הביטוי 'מאחורי הגדר' מצויה בסיפור שבע פעמים; בהתחלה מדובר בגדר קונקרטית-ממשית החוצצת בין הבית היהודי לבית הנוצרי, ככל שמתקדמים בסיפור נוספת לגדר משמעות נוספת של גדר מופשטת המסמלת חציצה בין שני עולמות - היהודי והנוצרי. את הגדר הפיזית ניתן לחצות אבל אין זה המצב לגבי הגדר החברתית.

הציגו את הביטוי "מאחורי הגדר" והסבירו את תרומתו בכל אחת מהופעותיו בסיפור:

1.

2.

3.

4.

5.

6.

7.

המספר

לאורך הסיפור אפשר להבחין, גם אם במובלע,  בעמדה של המספר כלפי הדמויות שהוא מתאר. לאורך רוב הסיפור המספר אוהד את נח ואילו לקראת סוף הסיפור הוא נוקט עמדה מרוחקת ואף שלילית כלפי התנהגותו.  

הדגימו ביטויים מפי המספר שמעידים על אהדה לנח או למצבו וביטויים (בעיקר לקראת סוף הסיפור) שמעידים על ריחוק/ ביקורתיות/ עמדה שלילית:

1.

2.

3.

4.

5.

6.

v  ביאליק משתמש בדרכים מגוונות כדי להציג ולאפיין את הדמות המרכזית בנובלה מאחורי הגדר. ציינו והדגימו שלוש דרכים כאלה, והסבירו מה ניתן ללמוד מתוכן על הדמות המרכזית.

סיום

הנובלה מסתיימת בפרק קצר במיוחד. הסיום מפתיע בכך שבבת אחת נח מתאים עצמו למוסכמות החברתיות הדתיות והיהודיות של החברה, אבל לא מתאים לציפיות שלנו כקוראים. המספר שואל "ובאחד הלילות עמד נח וברח עם מרינקא?" זוהי שאלה רטורית, שאלה שיש בה טון מלגלג מצד המספר. לנח אין כפי הנראה דרך או תנאים או אומץ למרוד במוסכמות. עבור נח היציאה מאחורי הגר היא חלק מתהליך ההתבגרות.

פרק הסיום מדגיש שנח התחתן עם "בתולה יהודיה כשרה בת מוכסן ע"י שדכן ובחופה וקידושין כדת משה וישראל" התיאור מלא בסממנים יהודיים ובכל זאת מתואר שהזוג מתייחד על "קורה מוטלת" ואי אפשר שלא להיזכר בנח ומרינקא ובתיאורי התשוקה והטבע לאורך התבגרותו של נח.

v  מצאו בפרק י' סימנים מקדימים להחלטה שנח עתיד לקבל.

v  תארו את הפתיחה ואת הסיום של הנובלה מאחורי הגדר והסבירו כיצד הם מסייעים להבנת משמעות היצירה.

שאלות לסיכום:

1)   האם היחסים בין הדמויות ברומאן או בנובלה שלמדת מבוססים על שוויון בין בני האדם בלי הבדל דת, גזע, מין, גיל ומעמד חברתי? הסבירו והדגימו את דבריכם.

2)   תארו החלטות שקיבלה הדמות המרכזית בנובלה שלמדתם, והסבירו מה הוביל את הדמות לקבל החלטות אלה. מה אפשר ללמוד מהחלטות אלה על אופייה של הדמות? הסבירו והדגימו את דבריכם.

3)   הנובלה מאחורי הגדר מציעה ניגוד עמוק בין טבע לתרבות בהיפוך סמלי. הטבע הוא הטוב והתרבות רעה, בלתי מוסרית ואכזרית. הסבירו טענה זו והדגימו דבריכם.

העשרה:

1)   פרקי הנובלה https://benyehuda.org/bialik/hagader.html

2)   תסכית: חלק א  חלק ב

3)   עיבוד טלוויזיוני יצירתי לסיפור: https://www.youtube.com/watch?v=qLARpYqAOtE

ביבליוגרפיה:

1)   הרציג חנה, הסיפור העברי בראשית המאה העשרים, יחידה 3, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ב 1992.

2)   השאלות המשולבות בקריאה הצמודה מעובדות מתוך מבחני בגרות בספרות.

3)   בהכנת הדברים המובאים כאן נעזרתי בסיכומים של מורים/ תלמידים שנמצאים ברשת ואין בהם כל אזכור ביבליוגרפי או אפשרות קישור לאתר. אם יש אפשרות בידי מי מהקוראים לאתר את הכותבים או האתרים ולתת קרדיט לעושים במלאכה אשמח להוסיפם. מוזמנים לכתוב אלי.